בשבילו זו פעם ראשונה

מסיבות סוף השנה וסיום בית הספר היסודי שלהם , החזירו אותי קצת במנהרת הזמן שש שנים לאחור.
כשהיו בשנה הראשונה שלהם בבית ספר בישראל ולראשונה במסגרות נפרדות. ( למי שתוהה מדוע לא הופרדו קודם, מבטיחה התשובה בסוף).

כיתה א. 2 כיתות. חגיגה ראשונה.
כיתה א1 חוגגת בחמישי אחה״צ
כיתה א2 חוגגת ביום שישי בבוקר. (כן המזל שיחק לי. לא צריכה לחלק את עצמי ל2)

צילם: ציון שאול
צילם: ציון שאול

חוגגת עם כיתה א1.
הופעה, פעילות הורה-ילד. מתן ברכה אישית מההורה לילד (אותה התבקשתי להכין לפני). הפתעה שהילדים הכינו להורים. כיבוד. מיגלינג עם הורים. נאום של מחנכת.
המסיבה הסתיימה.
אני צועדת במסדרון לכיוון היציאה מבית הספר.
ואז, פוגשת אותי המחנכת של כיתה א2 ואומרת לי בתמימות, עם חצי חיוך ״מחר תעשי את זה פעם שניה. יהיה לך שידור חוזר. את יודעת זה בדיוק אותו דבר. אז תעשי את עצמך מופתעת.״
אני מודה. זה תפס אותי לו מוכנה. הופתעתי. אך שניה אחרי התעשתי ועניתי
״מחר יהיה לי אחרת. כי בשבילו זו הפעם ראשונה״

הופתעתי כי היה לי קשה להבין איך היא, אשת חינוך במערכת שאמורה להבין את השוני לא רואה אותו.
איך היא,לא משכילה להבין שכל התנאים אחרים.
זה לא אותו הילד
לא אותם הורים
לא אותה המחנכת
זו לא אותה ברכה (כי כתבתי אותה עבורו. באופן אישי. כי הוא שלם ושונה מאחותו וכך גם המילים שנבחרו).
ההתרגשות שלו אינה זהה מהמעמד
הדינמיקה שלו עם חבריו שונה.
ובהינתן כל התנאים האלה בהכרח זה חייב להיות אחרת.
כי בשבילו (ובשבילי) לבד-ביחד זו תהיה הפעם הראשונה.
נכון התוכנית היא אולי אותה תוכנית. אך השחקנים בה אחרים.

וברגע הזה נפל לי אסימון.
אז הבנתי את תפקידי כאמא לתאומים בכיתות מקבילות מול מערכת אחת.
להזכיר כל הזמן שהם שניים שלמים.
המשוואה בהסתכלות אליהם צריכה להיות 1+1=2 ולא חצי+חצי=1
זו אקסיומה.

20150419_141641הבנתי שאני כנראה אדרש להזכיר בכל פעם מחדש שהם שונים אחד מהשני.
שהם שניים ולא אחד.
שניים שחווים כל אחד בנפרד את הפעם הראשונה שלו.
לכל אחד מהם הקצב שלו, לנסות, ללמוד ולחוות דברים חדשים.
ההתרגשות שלי, מכל דבר חדש שקורה לכל אחד מהם היא התרגשות אחרת.
התרגשות של פעם ראשונה.
פעם הראשונה כשמתחיל לכתוב או לקרוא. פותר תרגיל חשבון. נפגש עם חבר. רוקד במסיבה.

אולי בשבילי כאמא לתאומים אני חווה את זה פעמים. אך החוויה שלי כל פעם היא כל כך שונה.
כי בשבילי עם אותו הילד זו הפעם הראשונה.
ועכשיו ממש בקרוב,שש שנים אחרי, אחווה את הפעם הראשונה שהם מסיימים בית ספר יסודי.
חוויה מרגשת שהיא ביחד ולחוד. חוויה של פעם הראשונה.

ולמי שקרא עד כאן הבטחתי תשובה.
הם הופרדו במסגרות לראשונה בכיתה א, פשוט כי לא היתה לי אפשרות אחרת. כשהיו צעירים גרנו באפריקה.
שם לא היו 2 קבוצות גיל.

השארת תגובה