מה קורה כשהסל(קל) שלי גדול פי שניים?

וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים…”
(שמות פרק לד,כב)

“…חזרתי הביתה עם שניים… אמא’לה, איזה פחד!!!

 

האמת, הפחד הזה התחיל עוד לפני ההגעה הביתה. החששות בשלב ההריון, הלידה,

מה יהיה איתי? איתם? איתנו? איך נסתדר פיזית כלכלית? מה עושים עכשיו ומאפיה מתחילים?

המעבר להורות כפולה הוא אחד החששות הגדולים הניצבים בפני הורים לתאומים, ואולי הגדול ביותר הוא טרם היציאה מבית החולים.

עברו כבר שנים מאז, ועדין התמונה הזו חקוקה לי כאילו זה היה אתמול.

עומדים שם שניים אני ובעלי במסדרון מחוץ לחדר התינוקות של ביה”ח , כל אחד עם סלקל ביד, מסתכלים אחד על השני בחצי חיוך, כמו שני ילדים שהחליטו להתחפש להורים ואומרים:

“טוב …מה אנחנו עושים עכשיו?”

האושר הגדול, המהול בחשש גדול אל הלא נודע ליווה אותנו לאורך כל הדרך אל הרכב בחניון בית החולים. הדרך הזו נראתה לנו כנצח… (בכל זאת הורים בפעם הראשונה ועוד לשניים!!!)

מאז עברנו דרך ארוכה… ובמבט לאחור ממעוף הציפור הדברים נראים פשוטים יותר.

הניסיון והידע שצברנו במשך הזמן הפיגו את החששות.

אז איך מתמודדים עם הסל מלא כל הטוב הזה?

ראשית יש לזכור הורות לתאומים הינה הורות נלמדת.

בשונה מהורות לילד אחד, הורות לתאומים אינה אינטואיטיבת ומצריכה אימון להתמודדות עם שניים במקביל.

בעוד הורות לילד יחיד “נלמדת” כבר בגיל הגן אם בפינת הבובות, המשפחה או נראת סרטים וסדרות, הורות כפולה פחות נוכחת, ועל פי רוב לא נמצא “עגלה כפולה”, או אם שמחזירה שני תינוקות.

“המודל עליו אנחנו גדלי25-01-2007 11-47-01ם”, חשופים ורואים הוא מודל של אם מניקה תינוק אחד (ולא שניים), בפרסומות המודל הוא אמא-אבא-תינוק חבוק בזרועותיהם (בד”כ יפים להפליא).  זה המודל, זה החלום וזה מה שמתוכנת לנו במוח מגיל צעיר.

אז מה לעזאזל עושים כשיש לנו שניים ביחד???

שניים שזקוקים לנו מבחינת הצרכים באופן זהה? שנמצאים באותו שלב התפתחותי?

איך מג’אנגלים בינהם? איך בוחרים מה לעשות קודם? איך מנהלים את זה נכון?

הצורך “למקבל” דורש מיומנות. זה בדיוק מה שצריך להתאמן בו.

הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לכם ההורים בראשית הדרך

וגם לכאלה שכבר וותיקים יותר.

ולא  אני לא מתכוונת לרשום כאן- הביאו עזרה, גייסו משפחה, וכו’

בסופו של יום, אתם ההורים, וגם אם קיימת עזרה מכל סוג שהוא, אתם אלו הנמצאים מולם 24/7 עם העזרה או בלעדיה.יש כאלה, ללא יכולת כלכלית, אחרים  ללא סיוע מהורים או בני משפחה אחרים ,וברור לכולם שאם וכאשר תינתן עזרה, זה ישפר פלאים את הקושי בהתמודדות.

אני כאן כדי לומר- גם אם לא קיימת עזרה- הכל בסדר. ישנם המון אנשים טובים באמצע הדרך, שישמחו לסייע לכם, אפילו ברמות הקטנות ביותר (כמו לעבור עם עגלת תאומים במקום צר, לסייע בגינת המשחקים, בסופר וכו’).

זה באמת אפשרי, רק חשוב לעשות את זה נכון ביותר עבורכם.

צילום: ציון שאול
צילום: ציון שאול

אז איך עושים את זה?

קודם כל לנשום – לסמוך על עצמכם, להבין שאלו הנתונים, זו המציאות וישנם דברים שלא ניתנים לשינוי.

יש לנו 2 תינוקות = נתון, יש אמא בחופשת לידה/ עובדת = נתון, האבא בעבודה = נתון.

הטריק הוא האופן בה נראה את הסיטואציה, נפרש אותה אילו רגשות נפעיל, ונגיב אליה.

הרעיון הוא עם כל אוסף הנתונים הללו להבין איך “משחקים” וכיצד בונים את המציאות.

כי הרי הנתונים אינם ניתנים לשינוי וניסיון לשנותם רק יגביר תסכול וקושי.

  • חשבו עם עצמכם מה יכול לעזר לכם – ואת זה אל תתביישו לבקש. יחד עם זאת זכרו שגם ניתן לסרב לבקשתכם. (שוב חזרנו לנקודה הקודמת… אירוע, פרשנות, רגש , תגובה).
  • השתדלו להיות מאוד מאורגנים – להכין כל מה שאפשר מראש- לדוגמא, הכינו את בקבוקי המים להכנת תמ”ל מראש בפינה קבועה במטבח. מחלקי מנות עם הכמות הרצוייה- כאשר יהיה צורך בהאכלה, כל שנותר יהיה לערבב.
  • חזרתם מטיול בוקר- ” השלימו” את כמות הטיטולים/ מגבונים/ בגדי החלפה בתיק – כך תוכלו להיות “ספונטאניים יותר” ביציאה הבאה.
  • שמרו על סדר- שימו את הדברים במקום קבוע (פינה קבועה בשידת ההחתלה, על השיש וכו’) כך ש”פעולת החיפוש” תהפוך לאוטומטית, ללא צורך “לחפש” איפה נמצא כל דבר.
    בחודשים הראשונים אינטנסיביות ההתנהלות גדולה מאוד, חדשה ואינה מוכרת, ככל שהפעולות יהפכו “לאוטומט” כך יהיה פשוט יותר.
  • כשהם ישנים- לכו לישון!!!! אל תנצלו את זמן השקט לסידור הבית/ כביסה/ בישולים.
    אפשרו לעצמם מקלחת טובה, והעיקר מנוחה ואגירת כוחות. כי כל דקת שינה בחודשים אלו שוות שפיות. (זר לא יבין זאת).
  • אל תנסו להיות “כל יכול” (אומנופוטנטיות)- זהו לעיתים מנגנון הגנה לפיצוי תחושת האשמה וההחמצה הנלוות ללידה וגידול תאומים. עקרון ה70:30 חשוב לשפיות שלכם. הספקתי 70% זה מעולה.
  • אשפרו לסובבים אתכם לעזור לכם – זיכרו אולי הדברים לא ייעשו בדיוק בדרך שאתם עושים וזה בסדר, הרי היו שם אנשים שרק רצו לעזור, קבלו זאת באהבה וזיכרו לומר תודה.
  • הכינו דף יומי לכל תינוק (כמו אלה בביה”ח) – האינטנסיביות הרבה  לטפל השני תינוקות בו זמנית מקשה על המעקב היומיומי,. דף מעקב לכל ילד עם שמו בו יופיעו: שעת האכלה, כמות, החלפת חיתול- פיפי/קקי, שעת התעוררות, שעת הרדמות, שעת רחצה, וכו’.
  • אל תהססו לפנות ליעוץ- זה לא אומר שאתם “לא טובים”, או ש”נכשלתם במשימה ההורית”
    הורות לתאומים היא נלמדת ונרכשת עם השנים. העומס הוא רב והטיפול בשניים הוא אינטנסיבי, פנו ליעוץ- בחרו את היועץ שלכם בתבונה. כזה שאתם מתחברים אליו ואפשרו לו לעזור לכם.
  • פרגנו לעצמכם זמן לעצמכם- זמן זוגי, או עם חברה, מילוי המצברים חשוב מאוד לרווחה הנפשית שלכם.
  • בייביסיטר לכביסה- להקל על מטלות הבית והרים של כביסה, ניתן לשכור תיכוניסט/ית בעזרה בקיפולי כביסה. תשב כמה שעות מול טלביזיה והכביסה תקופל, והנה הרווחתם כמה שעות לעצמכם.
  • הכינו לעצמכם אוכל קפוא בקופסאות- הקפיאו מראש והוציאו בכל יום.

 

זכרו- הורות לתאומים היא הורות נלמדת.

היא אינה אינטואיטיבית, גם להורים, לסבים לסבתות, ולסביבה.

גידול תאומים אינו זהה לגידול שני אחים (צפופים ככל שיהיו)- על אף הדמיון הרב, קיים הבדל מהותי בשל המורכבות הנגזרת ממתן מענה לצרכים התפתחותיים בו זמנית וצורך הסינכרון בינהם.

כיום ישנם יועצים בתחומים רבים אשר יוכלו לסייע לכם בדרך. אל תהססו לפנות לבדוק ולהיעזר לשאול, לקרוא ולהתייעץ.

כל נותר לי הוא לאחל לכם גדלו אותם בכיף, בסבלנות,

ובעיקר- אמרו תודה על המתנה הגדולה שקבלתם

הסל שלכם מלא כל טוב,

את טיב הפירות…. אתם תעצבו ותגדלו.  זכיתם !

מוזמנים לפנות אלי ,לעקוב אחרי כתבות נוספות ולהפיץ לאחרים

שירלי לניאדו- מלווה ומנחה להורות תאומית.

 

 

 

השארת תגובה